1. הנאשם עומד לדין בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, אי ציות להוראות שוטר - עבירה בניגוד לתקנה 23(א) לתקנות התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ושימוש ברכב ללא ביטוח - עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.
2. למקרא כתב האישום עולה כי הנאשם נפסל מלנהוג ע"י בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה לתקופה של 29 חודשים, וביום 23.7.13 הופקד רישיונו במזכירות בית המשפט (שם).
בתאריך 13.11.13, בשעה 02:50, נהג הנאשם רכב פרטי שבבעלותו ברחוב בן גוריון בהרצליה. שוטר שנהג מאחורי הנאשם בניידת הורה לו לעצור את רכבו. הנאשם לא ציית להוראות השוטר, כך שבמקום לעצור פנה ימינה לכיוון מערב ונסע ברחוב בילו.
3. בישיבת ההקראה, הודה הנאשם, מפי ב"כ, בבעלות ברכב וכי היה פסול בעת האירוע, אולם כפר בנהיגה: "...אולם טוענים כי הנאשם לא נהג ברכב ולא היה כלל בתוך הרכב. כשהגיעו השוטרים הנאשם היה מחוץ לרכב" - ע' 1, ש' 4-12.
יריעת המחלוקת
4. אין כאמור מחלוקת כי הרכב המדובר הינו בבעלות הנאשם וכי הנאשם היה פסול מלנהוג במועד הרלוונטי. הצדדים חלוקים בשאלה האם הנאשם הוא זה שנהג ברכבו בעת האירוע, אם לאו.
פרשת התביעה
5. מטעם התביעה העידו שני עדים, השוטר, שכנטען בכתב האישום, הורה לנאשם לעצור את רכבו, בוריס לדיזינסקי, ומי שגבתה את הודעת הנאשם, רס"ב אנט משפתי. יתר ראיות התביעה הוגשו בהסכמה ללא צורך בהעדת עדים נוספים.
6. בוריס לדיזינסקי, שימש כשוטר סיור בעת האירוע זאת במסגרת שירותו הצבאי. העד סיפר כי במהלך משמרת לילה בסיור שיטור משולב בהרצליה, נסע ברחוב בן גוריון והבחין ברכב עם מראה שמאלית שבורה בצד הנהג. זיהה את הרכב , מספרו וצבעו ובדק את הרכב במסוף המשטרתי. הבדיקה העלתה כי הבעלים מופיע בפסילה. ציין כי הבעלים הוא הנאשם. "כרזתי לנהג לעצור עם כחולים. הרכב שראיתי נסע לפני ואני נסעתי אחריו. הרכב נעצר אחרי שכרזתי לו, אמרתי לו רכב מיצובישי לבן עצור בצד, הוא נעצר ממש על רחוב בן גוריון פינת בילו בהרצליה, אני עקפתי אותו ועצרתי מלפניו. באתי לצד מהניידת, עוד לא יצאתי, והבחנתי במראה שלי שהוא פונה ימינה, חותך לרחוב בילו. עשיתי פרסה והתחלתי לנסוע אחריו, מה שנקרא פתחתי מרדף. הודעתי לניידות שיש לי רכב מספר ככה וככה, תיארתי את הרכב, תיארתי לאן הוא נוסע, הוא נכנס כשהוא בבילו עד הסוף ופנה שמאלה באין כניסה לכיוון נווה אמירים ופשוט איך שהוא פנה איבדתי קשר עין. לציין כשהוא נעצר, אז שחלפתי על פניו, כל הרכב חלונות כהים חוץ מחלון הנהג שהיה פתוח אז הצלחתי לראות דרך החלון את הנהג ואת מי שיושבת לידו. זהיתי את הבחור כהה עור עם חולצת פסים לבנה, לא מזוקן. הבחורה היתה עם לבוש חשוף. חיפשתי אותו לאחר אבוד קשר עין, חיפשתי אותו בשכונה וכשהגעתי לשכונת נווה אמירים יש שם פארק ברחוב התנאים וראיתי בחנייה את הרכב עומד עם הפנים לכיוון הכביש. עם החזית לכביש. וזיהיתי את הרכב, גם המראה הייתה שבורה, ומספר הרכב והצבע, לא קשה לפספס, וישר יצאתי מהניידת איך שקלטתי את זה וראיתי את הבן אדם יוצא עם הבחורה לכיוון הפארק. הכוונה יוצא מהרכב שלו עם הבחורה, הבחור יצא מתא הנהג. ניגשתי לבחור, מי אתה, הוא היה מאוד לחוץ הוא לא הבין מה קורה" - ע' 6-7.
7. העד הוסיף וסיפר כי ביקש מהנאשם תעודת זהות וגם זיהה אותו לפי התיאור שראה לפני כן עת חלף על פניו בהתחלה. הודיע לנאשם כי הוא עצור בנהיגה בזמן פסילה וערך דוח מעצר. תשאל את הבחורה, לא היתה לה תעודת זהות והיא נתנה את מספר הת.ז. דרך הטלפון שלה ורשם את פרטיה בדוח, אור לב. ואליד הינו שוטר שהצטרף לעד לאחר שאזק את הנאשם.
בהתאם לדו"ח המעצר, מיום 13.11.13, הנאשם נעצר ע"י השוטר בשעה 02:50 (ת/4).
השוטר אף ערך מזכר (ת/5) בו מתאר את מהלך האירוע כמתואר לעיל ומציין כי עימו בניידת הסיור המשולב היה ניב מהפיקוח של הרצליה.
בדו"ח מדגיש השוטר כי בעת שחלף על פני הרכב הציץ לתוכו והצליח לזהות הייטב את הנהג לבוש סריג לבן עם פסים, שיער שחור וכהה עור ונראה צעיר ולידו ישבה בחורה צעירה עם שיער שחור, לבוש חשוף. לאחר הסריקות שנערכו הרכב אותר בגן ציבורי ברחוב התנאים, הבחין בנהג, שזיהה לפני כן, יוצא מהרכב, ממושב הנהג, וגם הבחורה יוצאת מהמושב שליד הנהג. ניגש אל הנהג, ושנשאל מדוע ברח מהמשטרה ברכב, מסר כי לא נהג ברכב, שהטיח בו השוטר כי ראה אותו וזיהה אותו לפי הסריג הלבן עם הפסים והבחורה וראה את הרכב לפי לוחית הזיהוי, הצבע והמראה השבורה, מסר הנאשם, כי הוא לא מכיר את הבחורה, ושטען השוטר בפניו שהיא ישבה לידו, מסר שהוא מכיר אותה "והוא בא להחזיר אותה הביתה". השוטר מציין במזכר, כפי שציין בבית המשפט, כי הבחורה נחשבה כנעדרת בעברה (ראו השורה האחרונה לת/ 5 ועמ' 7 לפרוטוקול, ש' 22-24).
8. בחקירתו הנגדית של השוטר עלה כי את ת/5 ערך בביתו, במחשבו האישי. הסנגור עימת את העד עם השעות השונות הקיימות בדו"ח המודפס - ת/3.
למעשה, בדו"ח המשטרתי המודפס (ת/3) מצאתי פרטים דומים, כפי שהשוטר תיאר בעדותו ומזכרו ת/5. בדו"ח זה (ת/3) שהוברר כי היה ראשון בזמן, שכן העד דיווח למוקד את הדברים, עולה שהעד הבחין שהמנוע של הרכב "היה רותח", עת הגיע לרכבו של הנאשם ברחוב התנאים. העד מציין כי מהנהג נדף ריח חריף של אלכוהול ואת הבחורה שחרר. שוטר בשם ואליד חרב ערך לנאשם בדיקת מאפיינים ( ת/7): "בהמשך לאירוע 41 חברתי לצוות 447 בוריס, ובוצע מבחני מאפיינים לעצור העונה לשם אחמד סלאמה ת.ז. 312272297 ובשלושת המבחנים הוא לא עבר בכך שכל הזמן התנדנד ולא היה יציב".
במהלך חקירתו הנגדית של השוטר בוריס, עלה כי ניב הפקח הוא זה שנהג בניידת המשולבת והעד ישב לידו. לשאלה מדוע ניב לא רשם מזכר ענה העד: "ניב הוא פקח, הוא לא שוטר, אז הוא לא רושם דוחות פעולה" - ע' 9, ש' 29.
לשאלת הסנגור אודות הדיווח של מספר הרכב שראה, השיב העד, כי ראה את המספר בזמן אמת והיה לו פנקס בו רשם בזמן אמת את מספר הרישוי ודיווח איך שראה את המספר מיד למוקד (ע' 10, ש' 1-2).
שנשאל מדוע לא צירף את הפנקס השיב העד: "למה כן? כשאני ראיתי את מספר הרכב אני דיווחתי, בקשר (העד מדגים בידו)" - ע' 10, ש' 3-4.
העד ציין בחקירתו כי הזעיק ניידות נוספות, אולם כשהגיע פיזית לנאשם הוא והשוטר וליד נכחו לבדם, במעצר הנאשם - ע' 11, ש' 6-9.